מאמרים מדעיים על הטיפול בגלי הלם

‘גלי הלם’ הינם גלים אקוסטיים בעלי תכונות פיזיקליות מיוחדות – אמפליטודה גבוהה, משך קצר מאד וגל לחץ שלילי חלש. השיטה נכנסה לשימוש קליני בשנות ה-80 של המאה הקודמת לטיפול באבני כליה. בשנות ה-90 החל השימוש ב’גלי הלם’ לטיפול במצבים שונים באורתופדיה. גלי ההלם מפעילים מכנורצפטורים ברקמה ואלה מעוררים תגובות הן ברמה התאית (עליה ברמת ATP במיטוכונדריה) והן ברמת הרקמה. יש שחרור של ציטוקינים דוגמת VEGF, הגורמים לואזודילטציה, גיוס תאים פעילים ואנגיוגנזה.

גלי ההלם נמצאו יעילים מאד לטיפול בשלד, עצם ורקמה רכה, ובמיוחד בממשק שביניהן. האינדיקציות הקלאסיות הן plantar fasciitis Achilles tendinosis, (בגיד ובאחיזתו), הסתיידויות בכתף, אפיקונדיליטיס במרפק, בורסיטיס טרוכנטרית וטנדיניטיס של גיד הפיקה. הטיפול יעיל גם למצבי אי-חיבור של שברים מסוג atrophic nonunion, בצקת לשדית ולטיפול בשברי מאמץ.

האפקט של עידוד צמיחת כלי דם חדשים מנוצל לטיפול במגוון בעיות, לא רק באורתופדיה. טיפול בגלי הלם ניתן לריפוי פצעים כרוניים, טיפול באין אונות, ואפילו לטיפול בשריר הלב הסובל מהיצרות העורקים הכליליים.

קיימים שני סוגים של מכשירים לטיפול בגלי הלם: מכשירים באנרגיה נמוכה שאינם ממוקדים ומכשירים באנרגיה גבוהה, ממוקדים (focused). המכשירים באנרגיה הנמוכה הם מכשירים שמפזרים את גלי ההלם בעוצמה נמוכה ובמעגלים לא ממוקדים ומיועדים לבעיות שטחיות, כמו ריפוי פצעים או כאבים מפושטים.

המכשירים באנרגיה הגבוהה מיועדים לטיפול בבעיות אורתופדיות עם פתולוגיות עמוקות יותר – ומופעלים על ידי רופא מיומן. מכשירים אלה מפזרים את גלי ההלם בעוצמה גבוהה ובצורה ממוקדת, באופן שגלי ההלם חודרים לשכבה העמוקה של הרקמה.  האנרגיה מפוזרת על פני השטח ומתרכזת ברקמה העמוקה, במקום המיועד לטיפול.

הטיפול בגלי הלם מעורר תהליך ריפוי והתגובה לטיפול אינה מיידית. הטיפול מתאים, לכן, למי שסובל כבר מספר חודשים וניסה מגוון טיפולים קונבנציונליים שכשלו. רוב המטופלים מגיעים לטיפול כמוצא אחרון לפני ניתוח.

לאתר של החברה הבינלאומית לטיפול רפואי באמצעות גלי הלם ISMST לחצו כאן.